Powered By Blogger

חפש בבלוג זה

יום שני, 27 בדצמבר 2010

תשובתה של בת שבע למכתבו של אוריה:

אוריה אהובי היקר!
מה שלומך? אני מקווה שהדרך לשדה הקרב לא קשה מידי. אני רוצה להבין, מה זאת אומרת "שלחו אותי לחזית מסוכנת יחסית לאחרות"?! מה פתאום שאותך יישלחו למקום כל כך מסוכן, אני לא מוכנה לזה! בכל מקרה, לאחר שקראתי את מכתבך לא הבנתי מה עמדתך, מצד אחד אתה רושם שאתה רוצה לחיות כל יום בחייך איתי, מצד שני אתה חושד בי שבגדתי בך ומאיים שברגע שתגלה שקרה מקרה כזה אתה תעזוב אותי ולא תסלח לי לעולם. ורק שתדע, לא בגדתי בך! הלכתי לארמונו של דוד מכיוון שנקראתי לשמוע דיווח מפי דוד על מצבך ושלומך. ומי שאמר לך שבגדתי יכול מצדי להמשיך לספר לך שטויות במיץ, הכדור בצד שלך! אתה תחליט למי להאמין ולמי לא! אבל אני לא בגדתי. אני יודעת שנמאס לך מהקרבות הללו וזה נכון שמידי פעם אתה מפספס דברים שקורים כשאתה בשדה הקרב, אבל אני בחיים לא יסתיר ממך דבר. כל דבר אני מספרת לך בזמן המתאים. אני רוצה לחלוק על דעתך על כך שדוד מלכנו הוא פרזיט שלא עושה כלום. שתדע לך כשהגעתי לארמונו לדווח על שלומך ראיתי שהוא מתעסק בכל מיני מסמכים שונים לטיפוח ובנייה בארץ. זה נכון שהוא אוכל הרבה, אבל זה כבר בעיה שלו. אני מקווה שתחזור בהקדם האפשרי שלם ובריא!

שלך אהובתך……
בת שבע.
לבת שבע היקרה!
אני כרגע נמצא בדרכי חזרה לשדה הקרב, לפי מה שידוע לי שולחים אותי לחזית מסוכנת מאוד יחסית לאחרות. רק רציתי להגיד לך שאם אני לא יחזור תשמרי על עצמך ואל תעשי דברים שאת יודעת שהם אסורים! רציתי לשאול אותך דבר מה. בזמן שהייתי בארמונו של דוד מלכנו הגיע לאוזניי שביקרת את דוד המלך בארמונו ללא שום סיבה מיוחדת. מה עשית שם? מדוע הוא קרה לך? האם את עשית משהו אסור ובגדת בי? שאלות אלו עולות בראשי כבר כמה ימים….. אני מאוד מודאג מאירוע זה ומאוד חושש מהתשובות שאקבל על שאלות אלו. אני רוצה להגיד לך שאני אוהב אותך ואת הדבר בכי טוב שקרה לי בחיים, אבל אם אגלה שעשית משהו אסור בזמן שהייתי בשדה הקרב אני לא חושב שאוכל להסתכל עלייך באותה צורה שהסתכלתי בעבר. אני לא אסכים לכך שאשתי תבגוד בי מאחורי גבי בזמן שאני נלחם על מנת להגן על ארצנו. גם כן המלך הזה חושב את עצמו "גיבור ישראל", במקום לבוא לשדה הקרב ולהילחם כמו גבר הוא יושב לו בארמון, אוכל, ישן, ונהנה מנשותיו ומפינוקיו.
נמאס לי כבר מהקרבות האלה, אני הרחק מהבית לזמן רב מבלי לדעת מה מתרחש בארצנו ועירנו ומה קורה איתך וכשאני חוזר אני מרגיש שפספסתי הרבה כשלא הייתי זה גורם לי להרגיש שאת לא טורחת אפילו לספר לי מה קרה, כאילו את מסתירה ממני משהו. בכל מקרה אני מקווה לחזור בהקדם הביתה בשלום אהובתי ולבלות איתך כל יום בחיי.

שלך תמיד….
אוריה החיתי.

יום ראשון, 26 בדצמבר 2010

בת שבע למדור צעירים חסרי מנוח בראש 1

בת 18: אני נשואה כבר למעלה משנה, אך עדיין אין לי ילדים. לפני מספר חודשים בעלי יצא למלחמה ונשארתי לבדי בבית. יום אחד, התקלחתי על גג ביתי ממקום שידעתי שיכולים לראות אותי, אך היה זה יום חם ולקחתי את הסיכון.

למחרת הגיע אלי שליח מארמון המלך, ואמר לי שדוד מבקש ממני לבוא אליו.

לא ידעתי מה הוא רוצה ממני, מה לי ולמלך?

פחדתי שאולי זה קשור לבעלי ולמלחמה, ולא ידעתי למה לצפות.

כאשר הגעתי לדוד הוא קיבל אותי בסבר פנים יפות, עם פירות ויין. הוא התחיל לגעת וללטף אותי. כששאלתי אותו מדוע הוא עושה זאת הוא ענה לי שראה אותי מתקלחת, ולבסוף הבנתי שהוא רוצה לשכב איתי. הייתי בדיוק בתקופת הביוץ וידעתי שיש סיכוי רב שאכנס להריון אם אשכב איתו, אך נעניתי לו. האפשרות של ילד מהמלך קרצה לי, חשבתי כיצד זה יכול להעלות את מעמדי וסמכתי עליו בתור מלך שלמרות נישואי, הוא יודע מה הוא עושה.

כעבור כמה שבועות גיליתי שאני בהריון והלכתי וסיפרתי לו על כך, כמובן שהיו לי חששות. הוא הגיב לבשורה בתדהמה, בכעס כבוש ובפחד. לאחר מספר ימים נודע לי שאוריה חזר מהמלחמה, לא ידעתי מה לעשות ופחדתי מהרגע שבו יגיע הביתה. אך להפתעתי המרובה הוא כלל לא הגיע, דבר זה רק הפחיד אותי יותר, לא הבנתי מה קורה וחוסר הודאות "הרג" אותי. אוריה חזר למלחמה מבלי לפגוש אותי בכלל, ובסוף הגיעה אלי הודעה על מותו. אני חושדת שדוד הוא זה שהרג אותו וסיפור המלחמה הוא רק כיסוי. אני מרגישה חרטה עמוקה ואשמה. אני יודעת שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. למרות שעכשיו עליתי במעמדי ואני גרה בארמון המלך אני עצובה וחלשה יותר מאי פעם. אני שרויה בדיכאון ובוכה ללא הפסקה. איני יודעת כיצד להתמודד עם המצב ואין לי למי לפנות. בבקשה עזרי לי!



נכתב ע"י טל ומגל

ביל היקר!

לראשונה אני יכול להבין את מה שעברת, כאשר התקשורת ביקשה את דמך ומתנגדיך ביקשו להפיל אותך בכל דרך, כולל ניצול של פרשת היחסים שהיתה לך (לכאורה) עם מוניקה לווינסקי.
לא ברור לי מי עומד מאחורי הנסיון לקשור את שמי עם פרשת הריונה של בת שבע. אז ראו אותי מביט לכיוון ביתה, האם זה הופך אותי לשותף לפשע? רציתי לצפות בכוכבים או בעצם בשמש כדי לדעת מה התאריך ומה אני קורא אחר כך בכותרת הראשית של "ידיעות התנ"ך"?  "זהירות האח הגדול או בעצם המלך הקטן משקיף עליכן, בנות ישראל...."
 אז נכון שהיא נראתה יוצאת מביתי בשעת לילה מאוחרת, אבל היא בסך הכל הגיעה כדי לקרוא את השירים החדשים שכתבתי, אתה וודאי מכיר את ספר שיריי "תהילים" , שאני משוכנע שיהפוך לרב מכר. ביקשתי בסך הכל לשמוע את חוות דעתה המקצועית והכנה על השירים. מדוע לחשוד בכשרים??
אני מוכן לצאת לתקשורת ולאמר לכולם: "תקראו את שפתיי, לא קיימתי יחסי מין עם האישה הזו..."
אני לא יודע איך הצלחת לעמוד במסכת ההכפשות של התקשורת והמתנגדים ובכל זאת הצלחת להמשיך ולהראות חתיך כל כך.
אתה יודע שקשה לשמור על העור הלבן והשיער האדמוני שלי, השנים עושות את שלהן ואני חייב לשמור על המראה שהביא אותי לכאן. הרי רק בגלל שאני ג'ינגי שמואל בחר אותי לתפקיד.
לא גבוה, לא מרשים, אבל ג'ינג'י, כמעט כמוך.
אז זהו, ביל, עד שאצליח לקפוץ אליך תעבורנה כמה עשרות אלפי שנים, אולי הדיו ייבש כבר על העיתונים והכל יישכח, כך במקרה שלך. במקרה שלי, נראה לי שקצת קשה יהיה למחוק את מה שנכתב או בעצם נחרט על האבן.

שלך
דוד

___________________________________________________________________

מגישים: לירם ומעיין.